בס״ד

בס״ד

Hebdate

בעיות תיאולוגיות בנצרות

רב שאול, מאמין בישוע מנצרת שחי בסוף תקופת הבית השני, כתב שבאחרית הימים תהיה תנועה גדולה של עזיבה מהאמונה האמיתית. העזיבה הזו תבוא לידי ביטוי על ידי דברים שונים ורבים, שאחד מהם יהיה שחלק גדול מהנצרות ייקח עמדה נגד מדינת ישראל והעם היהודי. במאמר זה נדון בדעה ההולכת ומתפשטת בקרב שלוחות בנצרות שהעם היהודי איבד את זכותו לארץ ישראל.

הנוצרים שמקבלים את הדעה הזו מבססים אותה על הטענה שהסיבה היא שהעם היהודי דחה את ישוע מנצרת והיותו המשיח.לפני שנתחיל לחקור בדבר האלוקים על מנת לעזור לנו להבין את הנושא, הבה ונראה מה יש למנהיג חשוב מהתנועה הזו לאמור. שמו של המנהיג הוא ג'ון פאיפר. מר פאיפר כתב מאמר שכותרתו: "ישראל, פלסטין והמזרח התיכון"* ובו כתב שבעולם כיום קיימת בעיה גדולה, והיא "קיומה של מדינת ישראל, גבולותיה וריבונותה..."אף על פי שמדינת ישראל מהווה נושא חשוב ושנוי במחלוקת, מר פאיפר, יחד עם עוד הרבה מנהיגים נוצרים, מאשימים את מדינת ישראל שהיא הגורם העיקרי לטרור העולמי והידרדרות היחסים בין המערב למדינות הערביות. האם נכון שקיומה של מדינת ישראל היא הגורם העיקרי לטרור העולמי? להלן כמה שאלות מעניינות לגבי הקשר שבין הטרור למדינת ישראל. האם עיראק תקפה את כווית מפני שמדינת ישראל קיימת? האם המלחמה בין עיראק לפרס התחוללה מפני שמדינת ישראל קיימת? האם סאדאם חוסיין השתמש בגז קטלני נגד האזרחים שלו מפני שמדינת ישראל קיימת? האם מוסלמים הורגים ערבים רבים כל שנה מפני שמדינת ישראל קיימת? האם נוצרים רבים נרדפים, מעונים, ונהרגים כל שנה במדינות ערביות מפני שמדינת ישראל קיימת? האם הסכסוך בין השיעים לסונים קיים מפני שמדינת ישראל קיימת? כמובן שאין כל קשר בין האירועים הללו לבין קיומה של מדינת ישראל, בכל זאת מאמינים אותם המנהיגים הנוצרים המאשימים את ישראל כגורם העיקרי לטרור, שאם מדינת ישראל תחוסל ותעבור מן העולם, ייעלמו גם הבעיות הרציניות ביותר בעולם.המוסלמים מעוניינים שהעולם המערבי יאמין בהשקפה הזאת. מדוע? כי העולם המוסלמי מעוניין שהמערב ישתתף אף הוא בתוכניתם להשמיד את מדינת ישראל ואת העם היהודי. השאלה שמתבקשת היא, אם, חס וחלילה, מדינת ישראל לא תהייה קיימת יותר, האם ייפסק הטרור? התשובה היא - בהחלט לא! לאסלם יש את השאיפה לשלוט על כל מדינה בעולם. אסלם ייתן לכל אחד ואחת בעולם את הבחירה, לקבל את הדת המוסלמית או להיהרג. אין אנו מדברים פה רק על אנשים יחידים אלא על מדינות. באסלם יש את המושג "ג'יהאד." על כן עלינו להבין שהדבר אותו רוצים המוסלמים לעשות למדינת ישראל אינו דבר יוצא דופן.מאיפה מקבלים אותם המנהיגים הנוצרים את הרעיון שהעם היהודי איבד את זכותו לארץ ישראל? למרות שתשובתם לקוחה מכתבי הקודש, אין היא נכונה. לפני שנעסוק בסקירה קצרה מדבר האלוקים לגבי הנושא הזה, נענה לשאלה, "למי יש זכות אלוקית לארץ הזו?" רוב העולם, כולל חלק גדול מהנצרות חושב שלשני עמים, ליהודים ולמוסלמים יש זכות אלוקית לארץ ישראל. אך אין זה נכון . בתנ"ך מופיעים פסוקים רבים בהם כתוב שהקב"ה נתן את ארץ ישראל לבני יעקב, אולם בקוראן אין כל פסוק כזה. המוסלמים קוראים לירושלים העיר שלהם, אבל חשוב להבין שהיא אינה מבוססת על זכות אלוקית. על פי המסורת שלהם, המוסלמים מאמינים שמוחמד עלה השמיימה מהר הבית בירושלים. למרות חשיבותה הרבה של המסורת הזו, היא אינה זהה לזכות אלוקית. הדבר דומה לאפשרות שהיהדות תיטען שמעצם העובדה שבני ישראל יצאו ממצרים, יש לעם היהודי זכות לארץ מצרים. למרות שאירוע מסוים, חשוב ככל שיהיה, התרחש במקום מסוים, אין זאת אומרת שהוא מקנה זכות אלוקית.דברתי עם כמה אנשים שיש להם הבנה רבה יותר ממני בנושא האסלאם. לדבריהם, הטענה המוסלמית בנוגע לארץ ישראל אינה מבוססת על זכות אלוקית, ז"א הבטחה מפיו של אללה, אלא שהיא מבוססת על החוק שלהם. חוק זה קובע שכאשר מוסלמי הוא הבעלים של דבר מה, והדבר חדל מלהיות בבעלותו, חלה על מוסלמי אחר "מצווה גדולה" לגאול אותו. אף על פי שיש באפשרותו של המוסלמי לקנות את רכושו בחזרה, חשוב לדעת שאחד מהעקרונות של הג'יהאד הוא המטרה של גאולת אדמה. עובדה נוספת שתעזור לנו להבין את הלך המחשבה של האסלאם היא, שלא רק שמותר על פי חוק הג'יהאד לגאול אדמה, אלא גם לקחת ארצות (מדינות) שלמות, במטרה להטיל עליהם את החוקים המוסלמיים. למעשה זה אחד מהיעדים העיקריים של המוסלמים.ברור לגמרי שהמוסלמים רוצים לחדור לממשלות במטרה לשלוט במדינותיהן. השינויים האחרונים בטורקיה, לבנון ופרס הם דוגמאות טובות לעובדה הזאת. לפיכך אין מדינת ישראל יוצאת דופן, אלא מהווה דוגמא קלאסית למטרה שהמוסלמים רוצים להשיג בכל מקום בעולם.להלן כמה עובדות מעניינות בנוגע לארץ ישראל. בשנת 1948 היה יחס האוכלוסייה של היהודים לערבים בארץ ישראל - יהודי אחד לשלושה ערבים, כאשר האוכלוסייה היהודית הייתה בערך 600,000 נפש. הציונות התחילה במאה התשע עשרה כתוצאה מהרצון של העם היהודי לחזור לארץ מולדתו. מאז חורבן הבית השני וצאתו של העם היהודי לגלות, ועד הצהרת מדינת ישראל חלפו כמעט אלף ותשע מאות שנה. חשוב לדעת שבמשך כל אותן השנים, שלטו בארץ ישראל מדינות ואימפריות רבות ושונות, אך אף אחת מהן לא החשיבה את ארץ ישראל כמולדת שלה - חוץ מהעם היהודי.בשנת 1948, מיד לאחר הצהרת הקמת מדינת ישראל כמדינת היהודים, הגיבו המדינות הסובבות אותה במלחמה נגדה. כתוצאה מניצחון ישראל במלחמה נגד המדינות הערביות השכנות שתקפו אותה, עזבו רבים מתושביה הערביים את ארץ ישראל מיד לאחר המלחמה. הערבים שבחרו לא לעזוב אלא להישאר ולגור תחת הממשלה היהודית, קבלו אזרחות מלאה. במשך השנים הבאות אחרי מלחמת העצמאות, כל אשר רצתה ישראל היה רק לחיות בשלום עם שכנותיה ללא כל שאיפה להרחיב את גבולותיה הצרים. אך מסתננים וחוליות טרור לא פסקו לפלוש מרצועת עזה ופגעו ברבים מתושביה.** בשנת 1967 שוב התקיפו המדינות הערביות השכנות את ישראל, ומדינת ישראל אולצה להגן על עצמה. העובדות ידועות בבירור, מלחמת ששת ימים לא ארעה עקב תוקפנות ישראלית במטרה להרחיב את גבולותיה, אלא כתגובה הכרחית כדי להגן על אזרחיה ולהבטיח גבולות בר הגנה במקרה של תוקפנות ערבית נוספת.אותה החלטה הייתה מוצדקת גם כאשר בשנת 1973, רכזו מצרים וסוריה כוחות צבא גדולים על גבולותיה של ארץ ישראל והתקיפו אותה. מלחמה זו ידועה כמלחמת יום הכיפורים. מדינת ישראל סבלה ניסיונות רבים מצד אויביה הערביים להשמידה ולטבוח את תושביה, לפיכך גבולות בר הגנה הם תנאי מוקדם להישרדות שלה. צ"ל שחזרה לגבולות 1967 והקמת מדינת פלסטינאית ביהודה ושמרון, לא יביאו שלום לאזור, אלה יביאו למלחמה נוספת אותה יהיה קשה למדינת ישראל לשרוד.כתוצאה ממלחמת ששת ימים, החלה ישראל לשלוט על האזור שהיה ברובו קודם בשליטת ירדן, כלומר; ירושלים המאוחדת, וערי יהודה והשומרון. כתוצאה מכך, ברחו מהמקומות הללו רבים מהתושבים הערביים, ואחוז משמעותי מהתושבים שנשארו התנהגו בעוינות כלפי מדינת ישראל. בנוסף כבשה ישראל משלטון מצרים את רצועת עזה וחצי האי סיני, אותו החזירה בשנת 1979 ישראל למצרים בעסקת שלום. בנוגע לאדמה, כולל היום הסיכוך בין הפלסטינאים לישראלים את ירושלים המזרחית, יהודה והשומרון ורצועת עזה.מטרת המאמר הזה אינה לדון בהיסטוריה המודרנית של מדינת ישראל, אך סברתי שיעזור לקורא להבין פסקות אחדות בנושא העיקרי של המאמר, אם עליו לקבל את נקודת הראות הנכונה לגבי מדינת ישראל. הבה ונשוב לנושא העיקרי של המאמר – מדוע יש מנהיגים נוצרים הסבורים שהעם היהודי איבד את זכותו לארץ ישראל? ברצוני לצטט את ג'ון פאיפר, המשתמש בפסוק מהברית החדשה ואומר:"בכל מה שנוגע לבשורה הם (העם היהודי) אויבי האלוקים בגללכם,..." אגרת אל הרומים י"א.כ"חמר פאיפר מסביר את הפסוק הנ"ל ואומר: "במילים אחרות, הם (היהודים) דחו את המשיח שלהם ובכך העמידו את עצמם נגד אלוקים." בדבריו אלה ישנם כמה בעיות. ראשית, המילה "אלוקים" כאויבי אלוקים לא מופיעה בפסוק:κατὰ μὲν τὸ εὐαγγέλιον ἐχθροὶ δι' ὑμᾶςהפסוק הנ"ל אומר בסך הכל שמישהו שמסרב לקבל את ישוע המשיח הוא אויב הבשורה. למעשה הפסוק ממשיך ואומר,"...אבל במה שנוגע לבחירה, אהובים הם בגלל האבות. כי לא ינחם האלוקים על מתנותיו ולא על בחירתו." שם י"א.כ"ח-כ"טלכן העם היהודי אינו אויבו של האלוקים, ואין כל פסוק בברית החדשה או בתנ"ך שאומר שהעם איבד את זכותו לארץ ישראל.פסוק נוסף שג'ון פאיפר והנוצרים המאמינים בדעתו מצטטים כדי להוכיח את טענתם, מופיע בספר הגאולה הרביעי— יוחנן פרק ח'. מר פאיפר אומר:"כאשר ישוע אמר לישראל ביוחנן ח'.מ"ב, 'אילו אלוקים היה אביכם, הייתם אוהבים אותי..."הטעות הראשונה שלו היא שישוע אינו מדבר בפסוק הנ"ל לכלל העם היהודי, אלא אל מספר פרושים (ראה פסוק י"ג). בהמשך אותו הפרק, ובאותה השיחה עם הפרושים, השתמש ישוע בביטוי "היהודים", אך גם כאן ישוע אינו מתכוון לכלל העם היהודי. יש אומרים שהמונח "היהודים", במיוחד בבשורת יוחנן, מתייחס אל כת ביהדות שאמונתם מבוססת על מסורות הזקנים, כגון הפרושים והסופרים. במאמר הזה לא חיוני לקבל את הפירוש הזה, מפני שהדבר החשוב לקורא לדעת בפרק הזה הוא שישוע אינו מדבר על כלל העם היהודי, אלא רק אל היהודים שרצו להרוג אותו (ראה פסוק נ"ט). עלינו להיזהר שלא לכלול את כל היהודים עם הקבוצה הקטנה אליה דיבר ישוע. בקצור, כאשר מר פאיפר השתמש ביוחנן פרק ח' כדי להוכיח את השקפתו שכל היהודים הם אויבי האלוקים, לא היה זה נכון. כל מי שיקרא את כל הפרק ייווכח שרבים מבין היהודים כן קבלו את ישוע:"ויאמר ישוע אל היהודים המאמינים בו..." יוחנן ח'.ל"אבפסוק הקודם אנו למדים שמספר היהודים שהאמינו בו היה מספר לא קטן:"ויהי בדברו זאת האמינו בו רבים" שם פסוק ל'העובדה היא שכל מי שאינו מקבל את ישוע והבשורה, בין אם הוא יהודי או גוי, נשאר באותו מעמד שהיה ביום היוולדו (צריך להיגאל). אך הבעיה היא שיש נוצרים שטוענים שבמיוחד כלל העם היהודי, הוא שהפך להיות אויבו של האלוקים מפני שדחה את ישוע, ובכך הוא במצב שונה מעמים אחרים שגם הם סירבו לקבל את הבשורה, ובכל זאת לא הפכו להיות אויבי האלוקים. השקפה זו אינה נכונה כלל וכלל! כמו כן לא נכון לומר שרק בגלל שהיו מבין היהודים מנהיגים ורבים שדחו את ישוע, דחייה זו גרמה לכך שהיום כל העם יאבד את זכותו לארץ ישראל.בעיה נוספת שיש לאלה מבין הנוצרים החולקים את אותו הלך המחשבה של מר פאיפר, היא בהבנת המושג "ישראל." בנבואות התנכיות יש הבטחות רבות שהקב"ה מבטיח לישראל לקבל באחרית הימים, לפיכך, כיצד ניתן לקשר בין ההבטחות הללו שבדבר האלוקים לבין השקפתם של אותם נוצרים הסבורים שהעם היהודי איבד כל הזכיות שלו? הפיתרון שהם נותנים הוא שה' אינו מדבר על ישראל הגשמי, ז"א העם היהודי, אלא ישראל הרוחני, ז"א הכנסייה הנוצרית. הנוצרים הללו מאמינים שעכשיו הכנסייה היא היורשת של כל ההבטחות של האלוקים ושהיא הנושא של נבואותיו. בנוגע לארץ ישראל, הם מצטטים את הפסוקים שמדברים על העובדה שהקב"ה הגלה את היהודים מהארץ בגלל חוסר אמונה ואי ציות. אף על פי שהמשפט הזה נכון, על הקורא לשים לב גם לעובדה שאלוקים מבטיח באופן מיוחד לעם היהודי, ולא לכנסייה שהוא, ישתבח שמו, יחזירו לאדמתו. ויותר מכך - למעשה, ישוע לא יקים את מלכותו, עד אשר העם היהודי יהיה שוב בארץ ישראל. הבה ונפנה לכמה מקומות בתנ"ך המדברים על הנושא הזה.ישעיהו הנביא אומר שבאחרית הימים, כאשר העם היהודי יחזור לארץ ישראל, הוא יישב בדיוק באותן הערים בהן יישב לפני שהוגלה מהארץ.רָנִּי עֲקָרָה, לֹא יָלָדָה; פִּצְחִי רִנָּה וְצַהֲלִי לֹא-חָלָה, כִּי-רַבִּים בְּנֵי-שׁוֹמֵמָה מִבְּנֵי בְעוּלָה אָמַר יְהוָה.  ב הַרְחִיבִי מְקוֹם אָהֳלֵךְ, וִירִיעוֹת מִשְׁכְּנוֹתַיִךְ יַטּוּ--אַל-תַּחְשֹׂכִי; הַאֲרִיכִי, מֵיתָרַיִךְ, וִיתֵדֹתַיִךְ, חַזֵּקִי.  ג כִּי-יָמִין וּשְׂמֹאול, תִּפְרֹצִי; וְזַרְעֵךְ גּוֹיִם יִירָשׁ, וְעָרִים נְשַׁמּוֹת יוֹשִׁיבוּ.  ד אַל-תִּירְאִי כִּי-לֹא תֵבוֹשִׁי, וְאַל-תִּכָּלְמִי כִּי לֹא תַחְפִּירִי:  כִּי בֹשֶׁת עֲלוּמַיִךְ תִּשְׁכָּחִי, וְחֶרְפַּת אַלְמְנוּתַיִךְ לֹא תִזְכְּרִי-עוֹד.  ה כִּי בֹעֲלַיִךְ עֹשַׂיִךְ, יְהוָה צְבָאוֹת שְׁמוֹ; וְגֹאֲלֵךְ קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל, אֱלֹהֵי כָל-הָאָרֶץ יִקָּרֵא.  ו כִּי-כְאִשָּׁה עֲזוּבָה וַעֲצוּבַת רוּחַ, קְרָאָךְ יְהוָה; וְאֵשֶׁת נְעוּרִים כִּי תִמָּאֵס, אָמַר אֱלֹהָיִךְ.  ז בְּרֶגַע קָטֹן, עֲזַבְתִּיךְ; וּבְרַחֲמִים גְּדֹלִים, אֲקַבְּצֵךְ.  ח בְּשֶׁצֶף קֶצֶף, הִסְתַּרְתִּי פָנַי רֶגַע מִמֵּךְ, וּבְחֶסֶד עוֹלָם, רִחַמְתִּיךְ--אָמַר גֹּאֲלֵךְ, יְהוָה.  {ס}ט כִּי-מֵי נֹחַ, זֹאת לִי, אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי מֵעֲבֹר מֵי-נֹחַ עוֹד, עַל-הָאָרֶץ--כֵּן נִשְׁבַּעְתִּי מִקְּצֹף עָלַיִךְ, וּמִגְּעָר-בָּךְ.  י כִּי הֶהָרִים יָמוּשׁוּ, וְהַגְּבָעוֹת תְּמוּטֶינָה--וְחַסְדִּי מֵאִתֵּךְ לֹא-יָמוּשׁ, וּבְרִית שְׁלוֹמִי לֹא תָמוּט, אָמַר מְרַחֲמֵךְ, יְהוָה. ישעיהו נ"ד.א-יהקטע הזה מאשר שלמרות שהעם היהודי יסבול בגלל חוסר אמונה ואי ציות, הקב"ה יקיים את הברית. לפיכך אין זה נכון לדבר על עם היהודי כעם ללא ברית, ושהאלוקים לא יקיים את ההבטחות לצאצאי יעקב. בנוסף לכך, העובדה שהקטע הנ"ל מישעיהו מופיע מיד אחרי הפרק המפורסם, ישעיהו נ"ג, היא משמעותית ביותר. ישעיה נ"ג מדבר על המשיח הסובל עבור עמו, וסבלו הוא שיקיים את ברית השלום - ז"א הגאולה. זאת הסיבה שפרק נ"ד מדבר על האלוקים כגואל.לא רק ישעיהו, אלא גם ירמיהו מדבר על העובדה שבאחרית הימים יחזיר הקב"ה את עמו לארץ ישראל.א הוֹי רֹעִים, מְאַבְּדִים וּמְפִצִים אֶת-צֹאן מַרְעִיתִי--נְאֻם-יְהוָה.{ס}ב לָכֵן כֹּה-אָמַר יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, עַל-הָרֹעִים הָרֹעִים אֶת-עַמִּי, אַתֶּם הֲפִצֹתֶם אֶת-צֹאנִי וַתַּדִּחוּם, וְלֹא פְקַדְתֶּם אֹתָם; הִנְנִי פֹקֵד עֲלֵיכֶם אֶת-רֹעַ מַעַלְלֵיכֶם, נְאֻם-יְהוָה.  ג וַאֲנִי, אֲקַבֵּץ אֶת-שְׁאֵרִית צֹאנִי, מִכֹּל הָאֲרָצוֹת, אֲשֶׁר-הִדַּחְתִּי אֹתָם שָׁם; וַהֲשִׁבֹתִי אֶתְהֶן עַל-נְוֵהֶן, וּפָרוּ וְרָבוּ.  ד וַהֲקִמֹתִי עֲלֵיהֶם רֹעִים, וְרָעוּם; וְלֹא-יִירְאוּ עוֹד וְלֹא-יֵחַתּוּ וְלֹא יִפָּקֵדוּ, נְאֻם-יְהוָה.{ס}ה הִנֵּה יָמִים בָּאִים נְאֻם-יְהוָה, וַהֲקִמֹתִי לְדָוִד צֶמַח צַדִּיק; וּמָלַךְ מֶלֶךְ וְהִשְׂכִּיל, וְעָשָׂה מִשְׁפָּט וּצְדָקָה בָּאָרֶץ.  ו בְּיָמָיו תִּוָּשַׁע יְהוּדָה, וְיִשְׂרָאֵל יִשְׁכֹּן לָבֶטַח; וְזֶה-שְּׁמוֹ אֲשֶׁר-יִקְרְאוֹ, יְהוָה צִדְקֵנוּ.{פ} ז לָכֵן הִנֵּה-יָמִים בָּאִים, נְאֻם-יְהוָה; וְלֹא-יֹאמְרוּ עוֹד חַי-יְהוָה, אֲשֶׁר הֶעֱלָה אֶת-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם.  ח כִּי אִם-חַי-יְהוָה, אֲשֶׁר הֶעֱלָה וַאֲשֶׁר הֵבִיא אֶת-זֶרַע בֵּית יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ צָפוֹנָה, וּמִכֹּל הָאֲרָצוֹת, אֲשֶׁר הִדַּחְתִּים שָׁם; וְיָשְׁבוּ, עַל-אַדְמָתָם. ירמיהו כ"ג.א-חהקטע הנ"ל הינו אף הוא משיחי, ומקשר את חזרת עם היהודי לארצו עם אחת ממטרותיו, כדי שהעם יקבל באמונה שלמה את ישוע מנצרת (יי צדקנו) כמשיח. מדוע כל כך קשה לאותם נוצרים לראות את תוכן הפסוקים הללו. המתנגד למדינת ישראל וגבולותיה, כדוגמת מר פאיפר והחושבים כמוהו, למעשה מתנגד לתוכניתו של ה' אותה העביר דרך הנביאים.יחזקאל הנביא, אף הוא אומר שהקב"ה יחזיר את עמו לארץ ישראל, ובנוסף מקשר את העובדה הזאת לישועת עם ישראל.כא וְדַבֵּר אֲלֵיהֶם, כֹּה-אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה, הִנֵּה אֲנִי לֹקֵחַ אֶת-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, מִבֵּין הַגּוֹיִם אֲשֶׁר הָלְכוּ-שָׁם; וְקִבַּצְתִּי אֹתָם מִסָּבִיב, וְהֵבֵאתִי אוֹתָם אֶל-אַדְמָתָם.  כב וְעָשִׂיתִי אֹתָם לְגוֹי אֶחָד בָּאָרֶץ, בְּהָרֵי יִשְׂרָאֵל, וּמֶלֶךְ אֶחָד יִהְיֶה לְכֻלָּם, לְמֶלֶךְ; וְלֹא יהיה- (יִהְיוּ-) עוֹד לִשְׁנֵי גוֹיִם, וְלֹא יֵחָצוּ עוֹד לִשְׁתֵּי מַמְלָכוֹת עוֹד.  כג וְלֹא יִטַּמְּאוּ עוֹד, בְּגִלּוּלֵיהֶם וּבְשִׁקּוּצֵיהֶם, וּבְכֹל, פִּשְׁעֵיהֶם; וְהוֹשַׁעְתִּי אֹתָם, מִכֹּל מוֹשְׁבֹתֵיהֶם אֲשֶׁר חָטְאוּ בָהֶם, וְטִהַרְתִּי אוֹתָם וְהָיוּ-לִי לְעָם, וַאֲנִי אֶהְיֶה לָהֶם לֵאלֹהִים.  כד וְעַבְדִּי דָוִד מֶלֶךְ עֲלֵיהֶם, וְרוֹעֶה אֶחָד יִהְיֶה לְכֻלָּם; וּבְמִשְׁפָּטַי יֵלֵכוּ, וְחֻקּוֹתַי יִשְׁמְרוּ וְעָשׂוּ אוֹתָם.  כה וְיָשְׁבוּ עַל-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר נָתַתִּי לְעַבְדִּי לְיַעֲקֹב, אֲשֶׁר יָשְׁבוּ-בָהּ, אֲבוֹתֵיכֶם; וְיָשְׁבוּ עָלֶיהָ הֵמָּה וּבְנֵיהֶם וּבְנֵי בְנֵיהֶם, עַד-עוֹלָם, וְדָוִד עַבְדִּי, נָשִׂיא לָהֶם לְעוֹלָם.  כו וְכָרַתִּי לָהֶם בְּרִית שָׁלוֹם, בְּרִית עוֹלָם יִהְיֶה אוֹתָם; וּנְתַתִּים וְהִרְבֵּיתִי אוֹתָם, וְנָתַתִּי אֶת-מִקְדָּשִׁי בְּתוֹכָם לְעוֹלָם.  כז וְהָיָה מִשְׁכָּנִי עֲלֵיהֶם, וְהָיִיתִי לָהֶם לֵאלֹהִים; וְהֵמָּה, יִהְיוּ-לִי לְעָם.  כח וְיָדְעוּ, הַגּוֹיִם, כִּי אֲנִי יְהוָה, מְקַדֵּשׁ אֶת-יִשְׂרָאֵל--בִּהְיוֹת מִקְדָּשִׁי בְּתוֹכָם, לְעוֹלָם.  יחזקאל ל"ז.כ"א-כ"חיחזקאל מבהיר שאלוקים יחזיר את עם היהודי לארץ ישראל בגלל חסדו הרב ונאמנותו לבריתו, ולא כי העם קיבל את הזכות הזאת בגלל נאמנותם. אמנם יש נוצרים הטוענים שהברית אינה יותר בתוקף בגלל חוסר האמונה של העם היהודי, אך מדבריהם של נביאי התנ"ך ברור ללא ספק שהנוצרים הללו טועים. הקטע הנ"ל מיחזקאל מקשר את חזרת עם ישראל לאדמתם ליהודים הבאים לאמונה בישוע מנצרת. העובדה שהמלך דוד מוזכר בקטע הנ"ל חשובה מאוד, כמובן שיחזקאל אינו מתכוון למלך דוד הארצי אלא לבן דוד - ז"א המשיח.בנוסף אומר הנביא יחזקאל שהגויים יגיעו למסקנה שאלוקי ישראל הוא האל האמיתי (פסוק כ"ח בקטע הנ"ל,) כאשר יראו את נאמנותו של האלוקים כלפי העם היהודי. כבר מהפעם הראשונה שהקב"ה דיבר לאברהם אבינו, בספר בראשית פרק י"ב, היה ברור שעל הגויים תבואנה ברכות רבות כתוצאה מכך שעם ישראל יושב בארצו ומציית לדברו של הקב"ה.א וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל-אַבְרָם, לֶךְ-לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ, אֶל-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ.  ב וְאֶעֶשְׂךָ, לְגוֹי גָּדוֹל, וַאֲבָרֶכְךָ, וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ; וֶהְיֵה, בְּרָכָה.  ג וַאֲבָרְכָה, מְבָרְכֶיךָ, וּמְקַלֶּלְךָ, אָאֹר; וְנִבְרְכוּ בְךָ, כֹּל מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה.  בראשית י"ב.א-גלכן, לאור העובדה שהנביאים מסכימים פה אחד בדבריהם שבאחרית הימים יחזיר הקב"ה את העם היהודי לארץ ישראל, על להם לגויים, במיוחד הגויים הנוצריים, להתנגד לזכותו של העם היהודי לחזור ולשבת בארץ ישראל. חלק גדול וחשוב של התוכנית האלוקית הוא שה' יברך את כל העמים, כולל את עם ישראל אותו יחזיר לארצו. עלינו להבין שאלה המתנגדים לתוכנית זו מכתבי הקודש, הם אויבי האלוקים. יואל הנביא מדבר על כך בספרו, יואל ד'.א-בא כִּי, הִנֵּה בַּיָּמִים הָהֵמָּה--וּבָעֵת הַהִיא:  אֲשֶׁר אשוב (אָשִׁיב) אֶת-שְׁבוּת יְהוּדָה, וִירוּשָׁלִָם.  ב וְקִבַּצְתִּי, אֶת-כָּל-הַגּוֹיִם, וְהוֹרַדְתִּים, אֶל-עֵמֶק יְהוֹשָׁפָט; וְנִשְׁפַּטְתִּי עִמָּם שָׁם, עַל-עַמִּי וְנַחֲלָתִי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר פִּזְּרוּ בַגּוֹיִם, וְאֶת-אַרְצִי, חִלֵּקוּ. יואל ד'.א-בהמיוחד בנבואה הנ"ל של יואל הוא שהנביא, בנוסף לכך שהוא מסכים עם הנבואות של שאר הנביאים שהקב"ה יחזיר את העם ישראל לארצו, מקשר את העובדה הזאת עם כך שאלוקים ישפוט את העמים המתנגדים לזכותו של העם היהודי לשבת בארצו. יואל מוסיף נקודה חשובה נוספת, והיא שהקב"ה ישפוט את אלה שיחלקו את ארץ ישראל (...ואת ארצי חילקו.) יש אומרים שבכך מזהיר יואל מראש שכל הסכם "שלום" בין ישראל לפלסטינאים, שכולל חלוקת ארץ ישראל לשתי מדינות, אסור בכל איסור, ויוביל רק למלחמה - ולא יביא את השלום האמתי.כיצד ייתכן שבכל זאת ישנם אנשים כמו ג'ון פאיפר, שאינם מקבלים את הנבואות הללו? מר פאיפר כותב:"ישוע המשיח בא לעולם כמשיח היהודי ועמו דחה אותו, ובכך הפר (העם) את הברית עם אלוקיו." דבריו אלה של מר פאיפר אינם נכונים. במאה הראשונה לספירה היו רבים מבין היהודים שקיבלו את ישוע כמשיח שלהם. למשל, כפי שכתוב בספר מעשי השליחים:"הם שמעו ושבחו את אלוקים. לאחר מכן אמרו, 'אתה רואה, כמה רבבות יהודים נהיו מאמינים וכולם קנאים לתורה." ספר מעשי השליחים כ"א.כבביטוי שמופיע בפסוק הנ"ל ביוונית πόσαι μυριάδες, משמעותה של המילה הראשונה היא "הרבה" ומשמעותה של המילה השנייה היא "עשרות אלפים." ברור שהפסוק מדבר על מספר גדול של יהודים, לפיכך דבריו של מר פאיפר, האומר שישראל כעם שלם הפר את הברית, אינם נכונים. היום יש קרוב לחצי מיליון יהודים בעולם המאמינים בישוע ובבשורתו.מדוע יש למר פאיפר צורך לחזור שוב ושוב על המשפט שהיהודים, "הם אויבי האלוקים"? כמו כן משתמש פאיפר בשני קטעים נוספים מהברית החדשה כדי להוכיח את טענתו הנ"ל. הקטע הראשון הוא מהבשורה לפי מתי פרק כ"א. כאן ישוע אומר:"...על כן אני אומר לכם כי תילקח מכם מלכות האלוקים ותינתן לגוי אשר יפיק את פריה." מתי כ"א.מ"גמר פאיפר אומר, ש"זאת הסיבה שישוע סיפר את המשל... וסיכם אותו במילים לישראל". אך למעשה ישוע לא סיפר את המשל הזה על כלל עם ישראל, כפי שטוען מר פאיפר, אלא על ראשי הכוהנים והפרושים בלבד כפי שכתוב:"כאשר שמעו ראשי הכוהנים והפרושים את משליו הבינו כי עליהם הוא מדבר." שם כ"א.מ"הבקטע השני, אף הוא מהבשורה לפי מתי, ישוע אמר דברים טובים על גוי אחד שהייתה לו אמונה חזקה:אז ישוע אמר להם שהולכים אחריו, "אמן אומר אני לכם, אצל שום איש בישראל לא מצאתי אמונה כזאת. ואני אומר לכם, רבים יבואו ממזרח וממערב ויסבו עם אברהם ויצחק ויעקב במלכות השמים, אבל בני המלכות יגרשו אל החשך החיצון, שם יהיו היללה וחרוק השמים." שם ח'.י-י"בכיצד ניתן לפרש את הפסוקים הנ"ל? לפי מר פאיפר, הפסוקים מדברים על כך ש"ישראל הפר את הברית עם אלוקים ונמצא היום במצב של אי ציות וחוסר אמונה בבנו המשיח." פירוש כזה נמצא בניגוד לדבריו של השליח פולוס, שאמר באגרת אל הרומים,"אם כן, אני שואל, האם נטש אלוקים את עמו? בשום פנים לא! גם אני בן עם ישראל..." אל הרומים י"א.אבמילים אחרות, פולוס הוא דוגמא שיש כאלה מקרב העם היהודי שלא הפר את הברית. הקטע הנ"ל ממתי ח', אינו אומר שאלוקים גרש את עמו, אלא אומר שעצם העובדה שמישהו נולד יהודי, אינה מקנה לו את הזכות להיכנס אל מלכות האלוקים. על הקורא להבין מהפסוקים הנ"ל שה' דורש אמונה מכל בן אדם – הן מהיהודי והן מהלא-יהודי. לכן זו טעות לעוות את הפסוקים כדי שיתאימו לטענה שהעם היהודי הוא אויב האלוקים, ומהסיבה הזאת אין לקב"ה כל מטרה שהעם היהודי יגור בארץ ישראל.ציטוט נוסף בו משתמשים נוצרים בעלי אותה השקפה, מופיע בספר דניאל פרק ט',ה חָטָאנוּ וְעָוִינוּ, והרשענו (הִרְשַׁעְנוּ) וּמָרָדְנוּ; וְסוֹר מִמִּצְו‍ֹתֶךָ, וּמִמִּשְׁפָּטֶיךָ.  ו וְלֹא שָׁמַעְנוּ, אֶל-עֲבָדֶיךָ הַנְּבִיאִים, אֲשֶׁר דִּבְּרוּ בְּשִׁמְךָ, אֶל-מְלָכֵינוּ שָׂרֵינוּ וַאֲבֹתֵינוּ--וְאֶל, כָּל-עַם הָאָרֶץ.  ז לְךָ אֲדֹנָי הַצְּדָקָה, וְלָנוּ בֹּשֶׁת הַפָּנִים כַּיּוֹם הַזֶּה; לְאִישׁ יְהוּדָה, וּלְיֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלִַם, וּלְכָל-יִשְׂרָאֵל הַקְּרֹבִים וְהָרְחֹקִים בְּכָל-הָאֲרָצוֹת אֲשֶׁר הִדַּחְתָּם שָׁם, בְּמַעֲלָם אֲשֶׁר מָעֲלוּ-בָךְ. דניאל ט'.ה-זה' אמנם הגלה את עמו, אך גלות זו תארך רק תקופה מסוימת, ולאחר מכן הוא יחזיר אותו לארצו. למעשה, הציטוט מדניאל מוכיח את ההיפך מדבריהם של אותם הנוצרים. עלינו לשים לב לפסוק ב' באותו הפרק בדניאל. שם כתוב שהעונש נגמר, והקב"ה יקים את דברו דרך ירמיהו (ראה ירמיהו כ"ט.י'.) עלינו לזכור גם את דבריו של הנביא שאמר בפרק ל'הַדָּבָר אֲשֶׁר הָיָה אֶל-יִרְמְיָהוּ, מֵאֵת יְהוָה לֵאמֹר.  ב כֹּה-אָמַר יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, לֵאמֹר:  כְּתָב-לְךָ, אֵת כָּל-הַדְּבָרִים אֲשֶׁר-דִּבַּרְתִּי אֵלֶיךָ--אֶל-סֵפֶר.  ג כִּי הִנֵּה יָמִים בָּאִים, נְאֻם-יְהוָה, וְשַׁבְתִּי אֶת-שְׁבוּת עַמִּי יִשְׂרָאֵל וִיהוּדָה, אָמַר יְהוָה; וַהֲשִׁבֹתִים, אֶל-הָאָרֶץ אֲשֶׁר-נָתַתִּי לַאֲבוֹתָם--וִירֵשׁוּהָ. ד וְאֵלֶּה הַדְּבָרִים, אֲשֶׁר דִּבֶּר יְהוָה אֶל-יִשְׂרָאֵל--וְאֶל-יְהוּדָה.  ה כִּי-כֹה אָמַר יְהוָה, קוֹל חֲרָדָה שָׁמָעְנוּ--פַּחַד, וְאֵין שָׁלוֹם.  ו שַׁאֲלוּ-נָא וּרְאוּ, אִם-יֹלֵד זָכָר:  מַדּוּעַ רָאִיתִי כָל-גֶּבֶר יָדָיו עַל-חֲלָצָיו, כַּיּוֹלֵדָה, וְנֶהֶפְכוּ כָל-פָּנִים, לְיֵרָקוֹן.  ז הוֹי, כִּי גָדוֹל הַיּוֹם הַהוּא--מֵאַיִן כָּמֹהוּ; וְעֵת-צָרָה הִיא לְיַעֲקֹב, וּמִמֶּנָּה יִוָּשֵׁעַ.  ח וְהָיָה בַיּוֹם הַהוּא נְאֻם יְהוָה צְבָאוֹת, אֶשְׁבֹּר עֻלּוֹ מֵעַל צַוָּארֶךָ, וּמוֹסְרוֹתֶיךָ, אֲנַתֵּק; וְלֹא-יַעַבְדוּ-בוֹ עוֹד, זָרִים.  ט וְעָבְדוּ, אֵת יְהוָה אֱלֹהֵיהֶם, וְאֵת דָּוִד מַלְכָּם, אֲשֶׁר אָקִים לָהֶם. י וְאַתָּה אַל-תִּירָא עַבְדִּי יַעֲקֹב נְאֻם-יְהוָה, וְאַל-תֵּחַת יִשְׂרָאֵל--כִּי הִנְנִי מוֹשִׁיעֲךָ מֵרָחוֹק, וְאֶת-זַרְעֲךָ מֵאֶרֶץ שִׁבְיָם; וְשָׁב יַעֲקֹב וְשָׁקַט וְשַׁאֲנַן, וְאֵין מַחֲרִיד.  יא כִּי-אִתְּךָ אֲנִי נְאֻם-יְהוָה, לְהוֹשִׁיעֶךָ:  כִּי אֶעֱשֶׂה כָלָה בְּכָל-הַגּוֹיִם אֲשֶׁר הֲפִצוֹתִיךָ שָּׁם, אַךְ אֹתְךָ לֹא-אֶעֱשֶׂה כָלָה, וְיִסַּרְתִּיךָ לַמִּשְׁפָּט, וְנַקֵּה לֹא אֲנַקֶּךָּ. ירמיהו ל'.א-י"אכיצד ניתן להגיע מהפסוקים הנ"ל מירמיהו ודניאל להלך המחשבה שהעם היהודי איבד את זכותו לארץ ישראל? לא ניתן להגיע למסכנה הזאת, ולכן הנוצרים הללו בוחרים לא להתייחס אליהם. לסיכום, אין כל עם אחר שיוכל לטעון שלו הזכות האלוקית לארץ ישראל, מלבד עם ישראל, והוא אינו מאבד את הזכות הזאת. אלוקים אכן גירש את עמו מהארץ לתקופה מסוימת, אבל הוא, ישתבח שמו, יחזיר אותו לארצו, וזאת לא מהסיבה שהעם קיבל את המשיח צדקנו, אלא במטרה לקבל את מלכו.עלינו להבין שלכל הטענות של אותם אנשים בעלי הדעות נגד העם היהודי ומדינת ישראל השייכת לו, יש יעד אחד, והוא לומר שאין למדינת ישראל כל זכות אלוקית לארץ ישראל, ושעל העולם למצוא פיתרון הסכם לסיכוך במזרח התיכון שיהיה הסכם המבוסס על עקרונות בין-לאומים של משפט, בר-ביצוע מעשי - דהיינו מדינת פלסטינית. גם אם יש כאלה שאינם משתמשים בכתבי הקודש כדי להגיע למסקנתם, עדיין פתרון של מדינה פלסטינית אינו הפתרון הנכון. מדינת ישראל לא הוקמה בגלל זכות אלוקית. למעשה, רוב האנשים שפעלו ועבדו להקים מדינה יהודית בארץ ישראל היו חילוניים. גם כיום אין מנהיגי הממשלה הישראלית משתמשים בטענה של זכות אלוקית כדי להצדיק את קיומה של מדינת ישראל. הצורך למדינה יהודית התבהר לעולם אחרי השואה. בנובמבר 29, 1947 עברה בעצרת האו"ם ההחלטה מספר 181. העובדה היא שהגבולות של מדינת ישראל בשנת 1967 לא עצרו ממדינות ערביות את ההתקפות על ישראל.אם כך מדוע חושבים שעכשיו יהיה די בלחזור לגבולות 1967 כדי לשמור את השלום? על האנשים בעולם לזכור שבשנת 2000 הציע ראש הממשלה דאז, אהוד ברק לפלסטינאים כמעט את כל האדמה שהייתה למעשה שייכת למדינת ירדן קודם לשנת 1967, שהתקיפה אף היא את ישראל במלחמת ששת הימים. המקומות שברק לא הציע באותו זמן לפלסטינאים היו רק; הישובים הגדולים ביהודה ושומרון, כביש מספר 90 בבקעת הירדן, ומקום קטן בהר הבית כדי לאפשר גם יהודים להתפלל שם. ללא ספק, רוב האנשים יסכימו שהצעה מסוג זה היא הצעה הוגנת. בתמורה בקשה מדינת ישראל רק בקשה אחת— הפסקת כל האלימות! העובדה שראש הרשות הפלסטינאית דאז, יאסאר עראפאת סרב לקבל את הצעתו של ברק הינה משמעותית ביותר. תגובתה של ארה"ב הייתה להפסיק לאלתר כל שיח עם מר עראפאת, כי לא מצאה בו יותר שותף אמיתי לשלום.השתלשלות האירועים לאחר אותו הזמן, אומרת הרבה על הפלסטינאים. במשך שלוש השנים הבאות מאז, הגביר הטרור את פעילותו נגד היהודים בארץ. ובכן, מי היו אלה שלא הפגינו צדק ומשפט? הפלסטינאים היוו בעיה עבור הממשלה הירדנית עוד לפני פרוץ מלחמת ששת הימים. ולאחר שירדן הפסידה במלחמה, שמחה לעביר את בעית הפלסטינאים הלאה למדינת ישראל. אני רוצה לציין שאיני מדבר על כלל העם הפלסטיני, אלא על המנהיגים הפוליטיים והמחבלים הפלסטינאיים, עם זאת חשוב לדעת שאחוז גבוה מהאוכלוסייה הפלסטינאית תמימי דעים איתם. אין ספק שהפלסטינאים סובלים, ואין ברצוני להקטין מערך סבלם, אבל מדינת ישראל והאזרחים שלה עשו הרבה כדי לעזור לפלסטינאים. מעניין לציין שהעולם הערבי לא עשה דיו בנדון, נהפוך הוא, העולם הערבי מנצל את סבלם במטרה אחת ויחידה, כדי להאשים את מדינת ישראל בפני העולם. אם כך מי באמת אשם?מטרת העם היהודי או מדינת ישראל אינה לגרום לאנשים סבל או עצב. לפני מלחמת ששת ימים לא היו אלה היהודים שעשו פיגועים נגד התושבים הערביים ביהודה ושמרון. (העובדה שמדינת ישראל הייתה מרוצה בגבולות שלה, ואין כל הוכחה שמראה את ההיפך.) אולם אחרי המלחמה, לא רצתה מדינת ישראל להיות יותר במצב פגיע בו יוכלו ירדן או מדינות שכנות אחרות לתקוף אותה שוב בקלות. רוב גדול בקרב המומחים הצבאיים סברו שהיה לישראל צורך לשמור על יהודה ושמרון כדי לאבטח את אזרחיה.ביוני 29, 1967 גנרל ורמטכ"ל ארה"ב, ארל וואלר נתן לנשיא ג'ונסון דו"ח תחת הכותרת, "הדרישות המינימאליות להגנתה של מדינת ישראל". לפי הדו"ח של גנרל וואלר, המציאות ההיסטורית, הגיאוגרפית, הטופוגרפית, הפוליטית והצבאית במזרח התיכון מחייבת שישראל תשלוט על הרי יהודה ושומרון, ועל רמת הגולן. למעשה השדרוג הטכנולוגי של הצבאות הערביים מאז שנת 1967 מביא לכך שתקיפות פתאומיות מצדם תהיינה הרבה יותר מסוכנות מבעבר. המצב הזה מסכן גם ערים ובסיסים צבאיים, וגם מטות גיוס של המילואים (75% מחיילי ישראל מהמילואים). לפיכך חשובים היום יהודה ושמרון לביטחונה של ישראל, אפילו יותר משהיו לפני ארבעים שנה.נקודה משמעותית נוספת היא, מאה גנרלים ואדמירלים (בגמלאות) מארה"ב חתמו על הודעה ציבורית באוקטובר 1988 שאמרה שלא כדאי לישראל להחזיר ביהודה ושומרון כי האזור הזה לא יוכל להיות מפורז באופן מוצלח. (מתורגם מהמאמר מאת יורם אטינגר, יולי 2009 בשם "יהודה ושמרון— השכמה")העם היהודי ומדינת ישראל ניסו לחיות בשלום עם שכניהם מאז שנת 1948, אבל כתוצאה מנטיות רעות ומעשים אלימים של אותם השכנים, נפלה אדמה לידיה של ישראל, שעל פי רוב המומחים הצבאיים הכרחית לקיומה. המטרה אותה רוצים להשיג האנשים הטוענים שאין לעם היהודי ומדינת ישראל זכות אלוקית לארץ ישראל, ושעליה לקבל הסכם המבוסס על דעה של דין ומשפט בין-לאומי, היא למעשה מדינת פלסטינאית.ישראל כבר וויתרה על אדמה ועשתה הרבה וויתורים, אך התוצאות מכך היו אלימות ורצח. יותר מאלף יהודים נהרגו מאז לחיצת הידיים של יצחק רבין ויאסאר ארעפת. היו אלה לא רק הישראלים שסבלו אלא גם הפלסטינאים. ידוע שמאז שהרשות הפלסטינאית קיבלה לידיה את ההנהגה והמנהל השוטף של רוב יהודה ושמרון, וחמאס על רצועת עזה, יש יותר שחיתות בכל תחום בחייהם של הפלסטינאים. המצב החברתי והכלכלי ביהודה ושמרון התדרדר בהרבה. העובדות הללו מאד מצערות, אבל במי נמצא האשם? רוב העולם מאשים את מדינת ישראל, אף על פי שהפלסטינאים קיבלו מישראל, וממדינות המערב כסף רב וסיוע. הבעיה היא שהכסף והסיוע אינם מגיעים לתושבים הפלסטינאים. עובדה ידועה היא שרוב הכסף הולך לרכישת כלי נשק לארגוני טרור שמשתמשים בהם נגד מדינת ישראל ואזרחיה. כמו כן ישנן הוכחות שהמנהיגים הפלסטינאיים הפקידו את הכסף בחשבונות פרטיים בחו"ל.הטעות שמדינת ישראל עשתה הייתה להיכנע ללחץ הבין-הלאומי (לו היו נוצרים רבים שותפים) שגרם לה לוותר על ניהול הישובים ביהודה, בשומרון וברצועת עזה ולצאת משם. בית לחם ועזה הן דוגמאות של הבעיות שנוצרו כתוצאה מכך. חייבים להבין מה קרה לנוצרים הערביים במקומות הללו. הם סבלו, ועדיין סובלים רדיפות רבות משכניהם המוסלמים. תוכניתם של הארגונים המוסלמיים, הרשות הפלסטינית והחמאס, היא לחסל כל דת שאינה דתם.דברתי באופן אישי עם נוצרים ערביים שיכולים להעיד על הרדיפות ואיבוד זכויות האדם שלהם מאז שישראל יצאה מישובי יהודה, שומרון ורצועת עזה. בבית לחם השתמשו מוסלמים ללא רשות ובכוח הזרוע בשכונה נוצרית כדי לירות פגזים אל תוך גילה, שהיא שכונה בירושלים. כמובן שהיה על ישראל להגיב כדי להגן על אזרחיה. תוצאת האירוע הייתה שנגרם נזק רב לבתיהם של הנוצרים. התקשורת הבין-לאומית אצה מיד כדי להראות לעולם עד כמה אשמה מדינת ישראל במה שעשתה לערבים המסכנים. העולם אינו שומע בתקשורת את כל האמת, אלא שקרים שמקנים למדינת ישראל דמות של הכובש הרע. אני מאמין שהשקרים הללו גורמים לאנשים כדוגמת ג'ון פאיפר לגבש את דעתם המוטעית.לנביאים יש הדגש רב על הארץ שהאלוקים הבטיח לעם היהודי, בניגוד לנוצרים המאמינים שהכנסייה החליפה את העם היהודי. לאותם הנוצרים ארץ ישראל אינה חשובה כלל וכלל. אצלם הדגש הוא על מלכות האלוקים. אך טעותם טמונה בכך שמלכות האלוקים לא תבוא, עד אשר הקב"ה יקיים את בריתו עם העם היהודי. למרות שמלכות האלוקים היא אכן המטרה העיקרית, העם היהודי חייב קודם לחזור לארצו. העובדה הזו היא חלק בלתי נפרד מתוכניתו של ה'. נטייתו של מר פאיפר היא לדלג לסוף. זאת הסיבה שהוא אומר את הדברים הבאים:"...המאמינים בישוע (יהודים וגויים) ירשו את הארץ (ארץ ישראל), והדרך הפשוטה להבין זאת היא, שהמאמינים ירשו את העולם אשר כולל את ארץ ישראל."למרות שנכון שהמאמינים יירשו את העולם, מר פאיפר טועה כשהוא מבין זאת כמימוש בריתו של הקב"ה עם העם היהודי. הוא מתרכז רק בהבטחה שה' הבטיח לאברהם אבינו בבראשית י"ב.ג': "ונברכו בך כל משפחות האדמה." בוודאי שאנחנו רוצים זאת, אבל תהיה זו טעות רצינית להתעלם מהמשמעות שההבטחה עברה מאברהם גם ליצחק ובסופו של דבר ליעקב וצאצאיו. הקב"ה נתן ליעקב נבואה חשובה בספר בראשית פרק כ"ח. נבואה ידועה זו מדברת על סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה. הסולם מחבר את העולם הזה לעולם העליון, כלומר, מחבר בין האנושות לאלוקים. בבשורת יוחנן א'.נ"א, בכתבי הברית החדשה, מדובר גם כן על אותו הקטע. הקורא למד מהפסוק הנ"ל ביוחנן, שהסולם מסמל את המשיח. הנבואה הזו מבטיחה שדרך משיח צדקנו האנושות יכולה להיכנס למלכות האלוקים. חלק מאוד משמעותי מנבואה הזו הוא שהקב"ה מצווה על צאצאי יעקב להתפזר על שטח נרחב בארץ ישראל כתנאי מוחלט, כדי שההבטחה שהוא, ישתבח שמו, הבטיח לאברהם תתגשם.וְהָיָה זַרְעֲךָ כַּעֲפַר הָאָרֶץ, וּפָרַצְתָּ יָמָּה וָקֵדְמָה וְצָפֹנָה וָנֶגְבָּה; וְנִבְרְכוּ בְךָ כָּל-מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה, וּבְזַרְעֶךָ. בראשית כ"ח. י"דהמקום בו יעקב קיבל את הנבואה הנ"ל הוא היכן שעמד הר הבית. לכן על צאצאי יעקב לשבת בארץ בסביבת ירושלים. עובדיה הנביא אומר במילים אחרות את אותו הדבר. עובדיה אומר במפורש שעל היהודים לשבת בארץ ישראל לפני שהקב"ה יקים את מלכותו.וּבְהַר צִיּוֹן תִּהְיֶה פְלֵיטָה, וְהָיָה קֹדֶשׁ; וְיָרְשׁוּ בֵּית יַעֲקֹב, אֵת מוֹרָשֵׁיהֶם.  יח וְהָיָה בֵית-יַעֲקֹב אֵשׁ וּבֵית יוֹסֵף לֶהָבָה, וּבֵית עֵשָׂו לְקַשׁ, וְדָלְקוּ בָהֶם, וַאֲכָלוּם; וְלֹא-יִהְיֶה שָׂרִיד לְבֵית עֵשָׂו, כִּי יְהוָה דִּבֵּר.  יט וְיָרְשׁוּ הַנֶּגֶב אֶת-הַר עֵשָׂו, וְהַשְּׁפֵלָה אֶת-פְּלִשְׁתִּים, וְיָרְשׁוּ אֶת-שְׂדֵה אֶפְרַיִם, וְאֵת שְׂדֵה שֹׁמְרוֹן; וּבִנְיָמִן, אֶת-הַגִּלְעָד.  כ וְגָלֻת הַחֵל-הַזֶּה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר-כְּנַעֲנִים, עַד-צָרְפַת, וְגָלֻת יְרוּשָׁלִַם, אֲשֶׁר בִּסְפָרַד--יִרְשׁוּ, אֵת עָרֵי הַנֶּגֶב.  כא וְעָלוּ מוֹשִׁעִים בְּהַר צִיּוֹן, לִשְׁפֹּט אֶת-הַר עֵשָׂו; וְהָיְתָה לַיהוָה, הַמְּלוּכָה.  עובדיה י"ז-כ"אעובדיה מגלה שלפני שמלכות האלוקים תבוא, העם היהודי ישב בארץ שגבולותיה רחבות יותרת מגבולותיה של מדינת ישראל היום. לפיכך, הנוצרים המסוימים האומרים שעל מדינת ישראל לוותר על חלקים נרחבים בארצם כתנאי לשלום, אינם מבססים זאת על דבר האלוקים, ובכך הם חוטאים נגד ה'.לסיום, אין הוכחה בכתבי הקודש שהעם היהודי איבד את זכותו לארץ ישראל. ברם על מנת שתהיה למישהו, יהודי או לא יהודי, זכות להיכנס למלכות האלוקים, עליו לקבל דרך אמונה את ישוע המשיח ובשורתו. לפיכך הזכות לארץ ישראל והזכות למלכות האלוקים אינם היינו-הך. הנביאים מסכימים פה אחד בנבואותיהם שהקב"ה יחזיר את העם היהודי לארץ ישראל כחלק מתוכנית הגאולה שלו. שם, בארץ ישראל, באחרית הימים, רבים מקרב היהודים יבואו לאמונה שלמה בישוע ובשורתו. כמו כן אומרים נביאי התנ"ך בנבואותיהם שבתקופת אחרית הימים, יילחם האלוקים בכל המדינות שיעלו על ירושלים למלחמה נגד זכותו של עם ישראל לשבת בארצו (ראה זכריה י"ב וי"ד.)באותו אופן שה' יעמוד נגד האנשים שיתקפו את ישראל בתקופה ההיא, גם היום הקב"ה עומד נגד האנשיםשמציעים שמדינת ישראל צריכה לוותר על ארצה. אסור בכל איסור למדינת ישראל לוותר על ארצה מכל סיבה שהיא, במיוחד לאור אותן ההצהרות הרשומות של המחבלים המוסלמיים בהן הם מודים שמטרתם היא להשמיד את מדינת ישראל. עלינו לזכור את דבריו של נבות למלך אחאב:וַיֹּאמֶר נָבוֹת, אֶל-אַחְאָב:  חָלִילָה לִּי מֵיְהוָה, מִתִּתִּי אֶת-נַחֲלַת אֲבֹתַי לָךְ. מלכים א כ"א.ג*כדי להבין את השקפתו של ג'ון פאיפר כדאי לקרוא את מאמרו. נא לפנות לאתר שלו: www.desiringgod.org** כמה פרטים על מבצע קדש (מלחמת סיני שהתחוללה ב1956.) בתום מלחמת העצמאות החל "הסיבוב השני" מצד שכנותיה העוינות המקיפות את מדינת ישראל הקטנה מכל עבר, שרצו לנקום על תבוסתן במלחמה, בתקווה שמספרם הרב של תושביהן יביא להם ניצחון בסופו של דבר. לכן היה בישראל חשש תמידי שהן עלולות בכל עת לפתוח במלחמה חדשה. בראשית שנות החמישים התדרדר המצב בגבול עם ממלכת ירדן למעגל של פעולות הסתננות וכנגדן פעולות תגמול של צה"ל. בגבול רצועת עזה הפעילו המצרים פעולות טרור של פדאיון (אירגוני מסתננים) ביישובי הדרום. החל מרוץ חימוש ששיאו היה בעסקת הנשק הצ'כוסלובקית-מצרית (בממון ברית המועצות,) שבה קיבלה מצרים נשק רב (שכלל כ-40 מפציצים ארוכי טווח, כ-150 מטוסי קרב סילוניים מדגם מיג-15, טנקים סוג טי 34.)בשנת 1956, כשבועיים אחר פעולת תגמול נרחבת מצד ישראל על פיגועי הטרור המצריים, הוקם פיקוד צבאי ערבי משותף (מצרי-ירדני-סורי). סיבה נוספת לפרוץ מלחמת סיני הייתה סגירת מיצרי טיראן על ידי מצרים בפני כלי שיט ישראליים. צעד זה הביא את נמל אילת לשיתוק מוחלט ודן אותו בוודאות לקריסה.בריטניה וצרפת יזמו את המלחמה בתגובה להחלטת נשיא מצרים דאז, נאצר, ביולי 1956 להלאים את התעלה לטובת מצרים. עקב פעולה זו, ציפתה מצרים להתערבות של כוחות המערב נגדה והחלה להתחמש בכמויות אדירות של נשק שסופק לה על ידי ברית המועצות, והצביעה על כוונת תוקפנות כלפי ישראל וחברת תעלת סואץ שהייתה בשליטתן של בריטניה וצרפת. הצרפתים ביקשו מישראל להתחיל בעימות, כדי שתהיה לבריטים ולצרפתים סיבה לכבוש את סביבות התעלה ולשמור על מעמדה הבינלאומי של התעלה. ראש ממשלת ישראל, דוד בן-גוריון, ביקש להימנע מכניסה למלחמה, אך כיוון שישראל הייתה תלויה באותם ימים בסיוע של צרפת, לא נותרה בידיו ברירה. זאת על אף שידע שמעמדה של ישראל באו"ם עלול להיפגע. כוחות צה"ל הגיעו לקרבת תעלת סואץ ותוך שבעה ימים סיים צה"ל לכבוש חלק ניכר מחצי האי סיני ורצועת עזה, השמיד את רוב הנשק הסובייטי שבידי המצרים, לקח שלל מאות כלי רכב, טנקים, תותחים ואספקה, ואפילו ספינת מלחמה אחת, המשחתת איברהים אל אוול, ופתח את מצרי טיראן. כל זאת במספר מועט של הרוגים ותוך לקיחה בשבי של כ-6,000 שבויים מצריים. אך ישראל אולצה תוך ימים ספורים לאחר הניצחון להחזיר את כל השטח של חצי האי סיני ורצועת עזה. האו"ם הבטיח להיות שם עם כוחות שמירה כדי להבטיח את בטחונה של ישראל מפני התקפה נוספת. (כידוע מצרים הפרה את ההסכם, ובשנת 1967 הורתה לכוחות האו"ם לצאת משטחה, סגרה שוב את מיצרי טירן בפני אוניות ישראל, והובילה למלחמת ששת הימים.)